החלטה
1. לפני בקשה שהגישה הנתבעת ( להלן: המבקשת או החברה) בה היא עותרת להחלפת בעל דין, כך שהנתבע בתיק זה יהיה פרדקין אלון, רו"ח ( להלן: הנאמן).
2. עסקינן בתביעה נזיקית שהגיש התובע ( להלן: המשיב) נגד המבקשת, לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, תוך כדי ועקב עבודתו בשירות המבקשת ביום 6.8.09 ( להלן: התאונה).
3. המבקשת הגישה את בקשתה דנן, בה היא עותרת להחלפת בעל דין באופן שבמקום המבקשת יבוא הנאמן כנתבע בתיק זה. לטענתה, במסגרת הליכי פירוק בהם הייתה החברה נתונה (תיק פש"ר 13613-02-09 בבית משפט המחוזי חיפה), ניתן נגדה צו הקפאת הליכים ביום 5.3.09, אשר עמד בתוקפו עד ליום 7.9.09. בו ביום שניתן צו ההקפאה מונה רואה החשבון פרדקין אלון כנאמן לחברה, וזה האחרון המשיך בתפקידו גם לאחר שהונח הסדר נושים, שאושר ע"י בית המשפט, במסגרת הדיון שהתקיים ביום 7.9.09. המבקשת טוענת עוד, כי הואיל והתאונה אירעה במהלך תקופת ההקפאה, הרי שהנאמן הוא זה בעל הדין הנכון כנתבע בתיק.
4. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, עסקינן בתביעה נזיקית ובהיותה כזו, היא אינה ברת תביעה במסגרת תביעות החוב המוגשות לנאמן בהליכי פירוק .
5. בתשובה לתגובה, חזרה המבקשת על טענותיה המועלות בבקשה והוסיפה, כי הלכה פסוקה היא שאין להבדיל בין "נושה נזיקי" לנושה מסוג אחר, באשר להגשת תביעת חוב לנאמן. מכאן, כך נטען, משלא הוגשה כל תביעת חוב במועד ע"י המשיב , הוא אינו רשאי עוד להגיש תביעה כלשהי נגד החברה.
6. במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי, מדובר בתביעה נזיקית נגד חברה שניתן נגדה צו הקפאת הליכים, וכן בהמשך אושר הסדר נושים בעניינה . אין מחלוקת גם כי, המשיב לא הגיש תביעת חוב בפני הנאמן, והוא לא נכלל ברשימת הזכאים עפ"י הסדר הנושים שאושר ע"י בית המשפט ביום 7.9.09. לפיכך , מתעוררת מאליה השאלה: האם פעל המשיב כדין כאשר הגיש את תביעתו דנן לבית משפט זה ?. שאלה זו אני מציג מיוזמתי, לנוכח חשיבותה והעבודה שהיה ויסתבר כי דרכו של המשיב חסומה, הרי הדבר מייתר את בירור התביעה בכלל, והבקשה המונחת בפניי בפרט.
7. סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, אשר חל אף בחברה חדלת פירעון מכוח סעיף 353 לפקודת החברות [נוסח חדש] ,תשמ"ג-1983, מחריג מגדר הגדרת "חובות בני תביעה", חובות לדמי נזק בלתי קצובים. מכאן, תביעות נזיקיות, בדומה למקרה דנן, אינן בנות הוכחת חוב בפירוק, אלא במידה והתגבשו לסכום קצוב באמצעות הסכם או באמצעות פסק-דין. הגיונו של חריג זה, הוא שדרכן של תביעות אלו להיות סבוכות, כך שיש להכריע הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק, דבר המחייב חקירת עדים, ניתוח ראיות וניתוח המצב המשפטי. ראוי לציין כי, הביטוי " חוב בלתי קצוב" פורש כחוב, שחישובו אינו אריתמטי גרידא, אלא שיש צורך בהערכה לגביו ( ראו: צפורה כהן פירוק חברות ( תש"ס -200 ) , בעמ' 266 – 267). מעבר לנדרש אציין, כי ככל שעסקינן בתביעה נזיקית, אשר אינה חוב בר תביעה במסגרת הליכי הפירוק, וכל עוד לא ניתן פסק דין המזכה את הנושה בסכום קצוב, אין הנושה חייב להגיש תביעת חוב לנאמן שהוא כלל אינו רשאי לדון בה ( ראו: רע"א 10408/08 טל יגרמן נ' רו"ח חן ברדיצ'ב בתפקידו כנאמן על הסדר הנושים של אפקון תעשיות בע"מ ( פורסם במאגרים) ; פסה"ד פר"ק 119-10 לעיל ; בש"א (נצ') 1838/06 ועד הבית ברח' יהודה 8 ו- 64 בעלי דירות בבית נ' נ.ח.ל.פ חברה לבניין ופיתוח בע"מ ( בפירוק) ( פורסם במאגרים) ).
8. אף שתביעה נזיקית אינה בת הוכחת חוב בפירוק , הרי פתיחה בהליך באמצעות הגשת תביעה אפשרית וכפופה היא לקבלת אישורו של בית המשפט של פירוק ( ראו: ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי , פ"ד נה(4) 730, בעמ' 741- 742 ; בש"א (ת"א) אומטיים הפצה בע"מ נ' המשביר לצרכן הישן בע"מ (בפירוק) (פורסם במאגרים) . הווי אומר, לנוכח צו הקפאת ההליכים שניתן בעניינה של החברה ובהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, אין להמשיך בשום הליך נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט של פירוק ובתנאים שיקבע. סעיף זה, מחיל עיכוב הליכים כללי וחד-משמעי על כל ההליכים הקשורים בחברה. כך, שעל הנושה הנזיקי לבקש מבית המשפט של פירוק להמשיך בהליכים המשפטיים נגד החברה, ורק לאחר קבלת אישור להמשך ההליכים, וכן סיומו של ההליך ומתן פסק דין המזכה אותו לקבל סכום קצוב מהחברה, יכול הנושה לפנות לנאמן ולהמציא לו את פסק הדין כהוכחת חוב ( ראו: פר"ק 119-10 מ.א.ג לפלסטיק בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי ( פורסם במאגרים) ; פש"ר (ת"א) 2061/03 איילון חברה לביטוח בע"מ נגד רו"ח יובל קדרון ואח' ( פורסם במאגרים ); פש"ר (ת"א) 1398/02 פנדה כרוניה יוזמה והשקעות בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ (בפירוק) (פורסם במאגרים) ; ת"א (חי') 8878-09-10 עאוני נ' גבעת נטופה לבנייה בע"מ ואח' ( פורסם במאגרים) ; בש"א (ת"א) 8146/08 עו"ד אבנר כהן נ' מדינת ישראל-משרד הפנים ( פורסם במאגרים) ; בש"א (ת"א) 24032/06 קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ נ' עו"ד יוסף ויינראוך ( פורסם במאגרים) ; ציפורה כהן, בעמ' 267 ).
9. בחזרה לענייננו, המשיב-התובע הגיש את תביעתו דנן לאחר שניתן צו הקפאת ההליכים כלפי החברה, וזאת מבלי לפנות לבית משפט המחוזי בחיפה, בבקשה להתיר את המשך ניהול ההליכים. בנסיבות אלה, ולאחר שהובהר כי על נושה נזיקי שתביעתו מבוססת על דמי נזק בלתי קצובים, להגיש לבית משפט של פירוק בקשה להתיר לו להמשיך או לפתוח בתביעה נגד החברה, וכל עוד המשיב לא עשה כן, הרי שבית משפט זה אינו מוסמך, לכאורה, להמשיך ולדון בתביעתו.
10. לאור האמור לעיל, המשיב-התובע יודיע לבית משפט בתוך 15 יום מקבלת החלטה זו, מדוע אין זה נכון בנסיבות להורות על מחיקת תביעתו.
11. לאחר קבלת עמדתו של המשיב , וככל שיהא צורך בכך, אכריע בבקשה להחלפת הנתבעת.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ב, 23 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.